Luke 10 (BOHLNT)
1 לאחר מכן בחר האדון שבעים תלמידים נוספים, ושלח אותם לפניו בזוגות אל הערים והכפרים שבהם עמד לבקר. 2 ”מאחר שהקציר רב והפועלים מעטים,“ אמר להם ישוע, ”התחננו לאלוהים שישלח פועלים נוספים לעזור לכם בעבודתכם למענו. 3 לכו עתה וזכרו שאני שולח אתכם כשלוח כבשים בין זאבים. 4 אל תיקחו אתכם כסף, חפצים אישיים ואף לא זוג נעליים נוסף, ואל תעצרו בדרך לשוחח עם איש. 5 ”בכניסתכם לכל בית ברכו אותו תחילה לשלום. 6 אם באותו בית גר אדם אוהב שלום, הברכה תתקיים, ואם אין אוהב שלום באותו בית – הברכה תשוב אליכם. 7 ”בבואכם אל כפר או עיר אל תעברו מבית מארח אחד לאחר, אלא התארחו בבית אחד בלבד, ואל תהססו לאכול ולשתות כל מה שמגישים לכם, כי הפועל ראוי לשכרו. 8 ”בכל עיר שבה מקבלים אתכם בשמחה איכלו את המוגש לפניכם, 9 רפאו את החולים ואמרו להם: ’מלכות האלוהים קרובה אליכם‘. 10 ”בעיר שבה לא מקבלים אתכם צאו לרחובות וקראו: 11 ’כמחאה על התנהגותכם אנחנו מנערים את אבק עירכם שדבק ברגלינו, אולם דעו לכם שאכן קרובה מלכות האלוהים!‘ 12 אני אומר לכם שאפילו לסדום המרושעת יהיה קל יותר ביום הדין מאשר לעיר הזאת. 13 ”אוי ואבוי לכן, כורזין ובית־צידה! אילו חוללתי בצור ובצידון את הנסים שחוללתי בקרבכן, מזמן היו שם כולם חוזרים בתשובה ולובשים שק ואפר לאות חרטה. 14 כן, צור וצידון תקבלנה עונש קל משלכן ביום הדין! 15 ואתם, אנשי כפר־נחום, החושבים אתם שירוממו אתכם לשמים? לגיהינום תרדו!“ 16 ישוע המשיך לדבר אל התלמידים: ”מי ששומע לכם שומע לי; מי שמזלזל בכם מזלזל בי; ומי שמזלזל בי מזלזל באלוהים אשר שלח אותי.“ 17 כעבור זמן־מה חזרו שבעים השליחים אל ישוע ודיווחו לו בשמחה: ”אדוננו, אפילו השדים נכנעים לנו כשאנו מצווים עליהם בשמך!“ 18 ”אכן,“ ענה ישוע, ”ראיתי את השטן נופל מן השמים כברק! 19 באמת הענקתי לכם סמכות וכוח להתגבר על כל כוחות האויב, ולרמוס נחשים ועקרבים. דבר לא יוכל לפגוע בכם! 20 אף־על־פי־כן עליכם לשמוח לא משום שאתם יכולים להתגבר על השדים, אלא משום ששמותיכם כתובים בשמים!“ 21 לאחר מכן נמלא ישוע שמחת רוח הקודש וקרא: ”אבי, אדון השמים והארץ, אני מודה לך על שהסתרת דברים אלה מפני חכמים ומשכילים, וגילית אותם לאנשים פשוטים שבוטחים בך כמו ילדים. כן, תודה לך אבי, מפני שכך רצית. 22 הכול נמסר לי מאבי; אף אחד אינו מכיר ממש את הבן, מלבד האב, ואף אחד אינו מכיר ממש את האב, מלבד הבן ואלה שהוא בוחר לגלות להם את האב.“ 23 ישוע פנה אל תלמידיו ואמר להם בשקט: ”זכות גדולה נפלה בחלקכם, שיכולים אתם לראות את אשר ראיתם. 24 נביאים ומלכים רבים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו.“ 25 פעם רצה אחד מחכמי־התורה לנסות את ישוע. ”רבי,“ שאל החכם, ”מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“ 26 ”מה אומרת על כך התורה?“ השיב לו ישוע בשאלה. 27 ”התורה אומרת: ’ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל מאודך; ואהבת לרעך כמוך‘“, השיב החכם. 28 ”נכון מאוד“, אישר ישוע. ” ’אם תקיים מצוות אלה תזכה בחיי נצח‘.“ 29 החכם רצה להצדיק את רגשותיו (מפני שלא אהב אנשים מסוימים), ולכן שאל: ”מיהו רעי?“ 30 ישוע השיב במשל: ”יהודי אחד הלך בדרך מירושלים ליריחו והותקף על־ידי שודדים. הם הפשיטו את בגדיו מעליו, גזלו את כספו, הכו אותו באכזריות והשאירו אותו בצד הדרך פצוע קשות. 31 במקרה עבר שם כהן אחד, אולם בראותו את הפצוע עבר לצדו השני של השביל. 32 עבר במקום גם איש משבט לוי. הוא הביט בפצוע המוטל בצד הדרך, אולם המשיך בדרכו. 33 הזדמן למקום שומרוני אחד, ובראותו את הפצוע נמלא רחמים. 34 השומרוני ניגש אל הפצוע, משח את פצעיו וחבש אותם, לאחר מכן הרכיב אותו על חמורו והביאו לאכסניה, שם טיפל בו והאכיל אותו. 35 למחרת, לפני שהמשיך בדרכו, שילם השומרוני סכום כסף לבעל האכסניה ואמר: ’דאג בבקשה לכל מחסורו של הפצוע, ואם לא יספיק הכסף – אשלם את החסר בשובי‘. 36 ”מי מהשלושה היה לדעתך רע טוב לאיש הפצוע?“ 37 ”האדם שריחם עליו“, השיב החכם.”נכון“, הסכים איתו ישוע. ”לך ועשה כמוהו.“ 38 ישוע ותלמידיו המשיכו בדרכם, וכשהגיעו לאחד הכפרים הזמינה אותם אישה בשם מרתא להתארח בביתה. 39 אחותה מרים התיישבה על הארץ לרגלי ישוע והקשיבה לדבריו. 40 מרתא חשה לחץ מהעבודה שבהכנת ארוחה גדולה לכולם, ומשום כך פרצה לחדר וקראה: ”נכון שאין זה הוגן שאחותי תשאיר לי את כל העבודה? אמור לה בבקשה שתבוא לעזור לי.“ 41 41-42 ”מרתא, יקירתי,“ השיב לה האדון, ”את דואגת לכל כך הרבה דברים. עליך לדאוג לדבר אחד בלבד. מרים בחרה בדבר האחד הזה אשר לא יילקח ממנה.“