Luke 17 (MHNT)
1 בְּדַבְּרוֹ אֶל תַּלְמִידָיו אָמַר: "אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ הַמִּכְשׁוֹלִים, אֲבָל אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ יָבוֹאוּ. 2 מוּטָב לוֹ שֶׁתִּתָּלֶה אֶבֶן רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַיָּם מֵאֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶחָד מֵהַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה. 3 הִשָּׁמְרוּ לָכֶם. אִם יֶחֱטָא אָחִיךָ הוֹכֵחַ אוֹתוֹ, וְאִם יִתְחָרֵט סְלַח לוֹ. 4 וְגַם אִם שֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם יֶחֱטָא לְךָ וְשֶׁבַע פְּעָמִים יִפְנֶה אֵלֶיךָ לֵאמֺר, 'אֲנִי מִתְחָרֵט' – סְלַח לוֹ." 5 אָמְרוּ הַשְּׁלִיחִים לָאָדוֹן: "הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה." 6 הֵשִׁיב הָאָדוֹן: "לוּ הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר הַחַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל הַשִּׁקְמָה הַזֺּאת 'הֵעָקְרִי וְהִנָּטְעִי בַּיָּם!' – הִיא הָיְתָה נִשְׁמַעַת לָכֶם." 7 "מִי מִכֶּם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶבֶד חוֹרֵשׁ אוֹ רוֹעֶה, יֺאמַר לָעֶבֶד לְאַחַר שׁוּבוֹ מִן הַשָּׂדֶה, 'בּוֹא הֵנָּה מִיָּד וְהָסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן'? 8 הַאִם לֹא יֺאמַר לוֹ, 'הָכֵן לִי אֲרוּחַת עֶרֶב, חֲגֺר מָתְנֶיךָ וְשָׁרְתֵנִי עַד שֶׁאֶגְמֺר לֶאֱכֺל וְלִשְׁתּוֹת. אַחֲרֵי כֵן תֺּאכַל וְתִשְׁתֶּה אַתָּה'? 9 הַאִם יִהְיֶה אֲסִיר תּוֹדָה לָעֶבֶד עַל שֶׁעָשָׂה אֶת אֲשֶׁר צֻוָּה? 10 כֵּן גַּם אַתֶּם, לְאַחַר עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל שֶׁצֻּוֵּיתֶם, אִמְרוּ: 'עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וְתוּ לֹא, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁמֵּחוֹבָתֵנוּ לַעֲשׂוֹת'." 11 בְּלֶכְתּוֹ לִירוּשָׁלַיִם עָבַר בְּשׁוֹמְרוֹן וּבַגָּלִיל. 12 כְּשֶׁנִּכְנַס לִכְפָר אֶחָד בָּאוּ לִקְרָאתוֹ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מְצֺרָעִים. הֵם נֶעֶמְדוּ מֵרָחוֹק 13 וְקָרְאוּ בְּקוֹל רָם: "יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ, רַחֵם נָא עָלֵינוּ!" 14 כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָם אָמַר לָהֶם: "לְכוּ וְהֵרָאוּ אֶל הַכֺּהֲנִים." הֵם הָלְכוּ וּבִהְיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ נִטְהֲרוּ. 15 אֶחָד מֵהֶם, כַּאֲשֶׁר רָאָה כִּי נִרְפָּא, חָזַר כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל, 16 נָפַל עַל פָּנָיו לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְהוֹדָה לוֹ. אוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה שׁוֹמְרוֹנִי. 17 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הֲלֹא טֺהֲרוּ הָעֲשָׂרָה, וְהֵיכָן הַתִּשְׁעָה? 18 כְּלוּם לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיָּשׁוּב לָתֵת כָּבוֹד לֵאלֹהִים זוּלָתִי בֶּן־נֵכָר זֶה?" 19 וְאֵלָיו אָמַר: "קוּם וְלֵךְ. אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה אוֹתְךָ." 20 כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ הַפְּרוּשִׁים מָתַי תָּבוֹא מַלְכוּת אֱלֹהִים הֵשִׁיב לָהֶם: "מַלְכוּת אֱלֹהִים אֵינֶנָּה בָּאָה בְּנִגְלוֹת. 21 אַף לֹא יֺאמְרוּ 'הִנֵּה פֺּה' אוֹ 'הִנֵּה שָׁם הִיא', כִּי הִנֵּה מַלְכוּת אֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם הִיא." 22 אָמַר לְתַלְמִידָיו: "יָבוֹאוּ יָמִים וְתִשְׁתּוֹקְקוּ לִרְאוֹת יוֹם אֶחָד מִימוֹת בֶּן־הָאָדָם וְלֹא תִּרְאוּ. 23 וְיֺאמְרוּ לָכֶם 'הִנֵּה שָׁם' אוֹ 'הִנֵּה פֺּה!' אַל תֵּלְכוּ וְאַל תָּרוּצוּ אַחֲרֵיהֶם. 24 כִּי כְּבָרָק הַמַּבְרִיק תַּחַת הַשָּׁמַיִם וּמֵאִיר עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם, כֵּן יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם בְּיוֹמוֹ. 25 אַךְ תְּחִלָּה עָלָיו לִסְבֺּל רַבּוֹת וּלְהִדָּחוֹת עַל־יְדֵי הַדּוֹר הַזֶּה. 26 וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי נֺחַ כֵּן יִהְיֶה גַּם בִּימֵי בֶּן־הָאָדָם: 27 אָכְלוּ, שָׁתוּ, הִתְחַתְּנוּ, עַד הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֺחַ לַתֵּבָה וּבָא הַמַּבּוּל וְהִשְׁמִיד אֶת הַכֺּל. 28 וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי לוֹט – אָכְלוּ וְשָׁתוּ, קָנוּ וּמָכְרוּ, נָטְעוּ וּבָנוּ, 29 אַךְ בַּיּוֹם שֶׁיָּצָא לוֹט מִסְּדוֹם הֻמְטְרוּ אֵשׁ וְגָפְרִית מִן הַשָּׁמַיִם וְהִשְׁמִידוּ אֶת הַכֺּל – 30 כָּךְ יִהְיֶה בַּיּוֹם שֶׁיִּתְגַּלֶּה בֶּן־הָאָדָם. 31 מִי שֶׁיִּהְיֶה בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַגַּג וַחֲפָצָיו בַּבַּיִת אַל יֵרֵד לָקַחַת אוֹתָם; כְּמוֹ כֵן מִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יִפְנֶה לְאָחוֹר. 32 זִכְרוּ אֶת אֵשֶׁת לוֹט. 33 הַמְבַקֵּשׁ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה, וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אוֹתָהּ יַצִּילֶנָּה. 34 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בַּלַּיְלָה הַהוּא יִהְיוּ שְׁנַיִם בְּמִטָּה אַחַת; אֶחָד יִלָּקַח וְהַשֵּׁנִי יֵעָזֵב. 35 שְׁתֵּי נָשִׁים תִּהְיֶינָה טוֹחֲנוֹת יַחְדָּיו; אַחַת תִּלָּקַח וְהַשְּׁנִיָּה תֵּעָזֵב." 37 הֵם הֵגִיבוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיפֺה, אֲדוֹנֵנוּ?"הֵשִׁיב לָהֶם: "הֵיכָן שֶׁהַגּוּף, שָׁם גַּם יִתְקַבְּצוּ הַנְּשָׁרִים."